לכבוד חג החנוכה, משל (שהיה באמת) לכל אנשי השיווק והניהול שחיים כאן באקווריום:
דג קטנטן נולד באקווריום. כלומר, כמו תמיד, בעצם נולדו כמה, אבל אחד שרד את איום הקניבליזם של הדגים הגדולים והוותיקים.
בהדרגה הוא התחיל גם לצאת מבין האבנים והמחילות, ולנסות לתפוס את האוכל שמתפזר לו על פני המים בכל בוקר.
זה הזמן להזכיר, שבאקווריום חי גם יצור מלאכותי שנקרא "הפילטר". אותו פילטר יוצר זרימה שמפזרת את האוכל בתבנית של מערבולות, הצידה ולמטה, למעמקים. בלי הפילטר לא היו שורדים הדגים במרחב המצומצם שניתן להם.
כשהיה הדגיג קטן, הוא לא היה יכול להרשות לעצמו לעלות למעלה, אל המקום שבו מתרוצצים הדגים הגדולים והרעבים. הוא חיכה למטה, רעב ועצוב, ואז שם לב שיש מקום קסום שם למטה, אליו מגיעים פרורי האוכל עם הדרימה של הפילטר.
בזמן שהגדולים נלחמו על כל פרור בתנועות סנפיר וזנב רועשות, ניצל הדגיגון את זריזותו ואת דרישותיו הצנועות, וגרף לבטנו את כל הפרורים שמתאימים לפיו הקטן.
כשדגים קטנים אוכלים, הם הופכים לדגים גדולים. אבל עוד לפני כן, הם הופכים לדגים אמיצים. ודגים אמיצים מרשים לעצמם לעלות למקום בו האוכל מפוזר. הם רוצים להיות במקום בו מתרחשות המלחמות האמיתיות של הדגים הגדולים.
הבעיה היחידה היא, שהם בינתיים רק אמיצים, ולא באמת גדולים. קשה לו, לדג הקטן, להאבק עם האחרים ולאכול שם למעלה. ועוד מעט הוא עלול לשכוח את הטריק הזה שהיה לו, ושיש רק לדגים קטנים ומתוחכמים.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה