התרגשות גדולה אוחזת בעולם בימים אלה – גוגל הוציאה גירסה חדשה של מערכת ההפעלה "אנדרואיד", וכולם מחכים לרגע שבו יוכלו לעמוד בתור ולשדרג את עצמם. וזה עוד כלום – כי כנראה שגם הבחירות המוקדמות כרגיל לכנסת שלנו בפתח, ואנחנו באמת יכולים להשפיע ולשדרג את החיים שלנו. לפחות חלקנו יכולים – אלה שמתמודדים בבחירות.
בבחירה האם להיות "מאמץ מוקדם" של טכנולוגיות, ושל אורח חיים באופן כללי, אפשר לומר שבאופן עקבי בחרתי שלא להכריע בסוגיה. נכון, קניתי "דיסק-און-קי" במחיר מטורף עוד כשלא התחילו לחשוב איך לקרוא לו בעברית, התקנתי בבית נתב אלחוטי עוד לפני שהיה אפשר לגלוש בחינם בבתי-קפה, והיה לי אתר אינטרנט אישי עוד בימים שבאמת מישהו היה קורא דברים שאני כותב – אבל גם התהילה הזאת עברה, ומאז התרכזתי בלטפח את הרכב הישן שלי ולהפוך להיות הורה בגיל מבוגר.
כשכולם התחילו לרכוש "טלפונים חכמים" במחירים יקרים לכל נפש, אני כבר הייתי חכם יותר והבנתי שאין בזה טעם. הרי בטלפון הישן שלי יש הכל – שיחות שמנסות למכור לי דברים, הודעות פרסומיות, הרבה יותר כפתורים, והפוזה המגניבה הזאת של לקפל אותו בסוף השיחה ולהכניס אותו לכיס – בלי צורך לשדרג את גודל הכיס הזה.
כשכולם התלהבו מהאפשרות לשדרג את כרטיס הטיסה שלהם למחלקת עסקים – כי כל דבר שמוסיפים לו את המילה "עסקים" כבר מקבל שדרוג – אני המשכתי לנסוע לנופש באילת (אם כי בצד המשופץ של המלון).
וכשכולם המשיכו להאמין שיש פתרונות אופנתיים ומהירים שבאמת ישפרו את החיים שלהם, אני המשכתי ללבוש ג'ינס וחולצות טריקו שחורות, ולהפסיק לדרוש כל הזמן שיחליפו את המאמן של הנבחרת הלאומית, או שיקדימו את הבחירות – שזה למעשה להקדים את התוצאות הידועות מראש של הבחירות.
המרדף הזה אחרי "הדבר הבא" הוא כנראה בעצמו סוג של תחליף – אולי ליצר הכיבוש והציד שטבוע בנו עוד מאז שבאמת לא היו רשתות אופנה. הבעיה היא שמרוב שאנחנו עסוקים בשדרוג, אנחנו מתעלמים מהעניין הפעוט והבסיסי של אשכרה להנות מהדבר הנוכחי שיש לנו, לפני שאנחנו מחליפים אותו באיזה תחליף משוכלל ונוצץ יותר שעד שנלמד מה יש בו באמת, כבר ידחקו בנו להחליף אותו שוב. כמו שקורה תמיד עם סמארטפונים ועל מפלגות מחאה ואנטי בבחירות.
בשני המקרים אנחנו רוצים להרגיש שעשינו את השינוי, שתרמנו את התרומה הזעומה הדרושה מאיתנו כדי שמשהו אדיר וחשוב ישתנה באופן מהותי וקיצוני. זה רק ללחוץ על כפתור בטלפון לפני שחוזרים להתעצבן ממנו, או רק להטיל פתק קטן לקלפי לפני שחוזרים להתלונן ולהתווכח – והנה הפכנו מיד לאנשים משוכללים יותר, מאושרים יותר, ומעודכנים יותר. עם האפליקציה הכי חדשנית והפוליטיקה הכי חדשה.
רק שזה כמובן לא קורה.
כי "הדבר הבא" בתחום האנושות, אחרי "להשתדרג" הוא כנראה "להתאכזב". לעמוד בתור בהשקה של הסמארטפון, ולהגיד שאין בגירסה החדשה שלו שום דבר חדשני. לעמוד בתור לקלפי ולהגיד שהפעם אני אעניש את התקווה הגדולה והמאכזבת של הבחירות הקודמות, ואבחר במפלגה עם הכי הרבה הבטחות חדשות. ואז להגיד שחייבים כבר לשנות את שיטת הממשל. או לפחות לשדרג אותה קצת.
כל אחד היה מאוד שמח לשדרג את החיים שלו, רק שזה נורא קשה לעשות את זה בעצמנו. וכשאנחנו סומכים על מישהו אחר שישדרג לנו את החיים, אנחנו בעצם מעניקים לו בהכנעה את ההיתר לשדרג אותם לחיים שיהיו יותר נוחים עבורו. אבל זה בסדר, אין לנו באמת מה להסתיר אז אנחנו יכולים לשתף את כל המידע האישי עם הגוגל והאפל בלב שקט, ואין לנו באמת יכולת להשפיע על מה שהפוליטיקאים יעשו אחרי הבחירות, אז אנחנו יכולים להצביע להם שוב במצפון שקט.
אבל כל זה באמת בכלל לא משנה, כי קראתי פרשנות שאומרת שממילא השדרוג החדש שלהם לא יעבוד – המכשיר שלי פשוט ישן מדי.
בבחירה האם להיות "מאמץ מוקדם" של טכנולוגיות, ושל אורח חיים באופן כללי, אפשר לומר שבאופן עקבי בחרתי שלא להכריע בסוגיה. נכון, קניתי "דיסק-און-קי" במחיר מטורף עוד כשלא התחילו לחשוב איך לקרוא לו בעברית, התקנתי בבית נתב אלחוטי עוד לפני שהיה אפשר לגלוש בחינם בבתי-קפה, והיה לי אתר אינטרנט אישי עוד בימים שבאמת מישהו היה קורא דברים שאני כותב – אבל גם התהילה הזאת עברה, ומאז התרכזתי בלטפח את הרכב הישן שלי ולהפוך להיות הורה בגיל מבוגר.
כשכולם התחילו לרכוש "טלפונים חכמים" במחירים יקרים לכל נפש, אני כבר הייתי חכם יותר והבנתי שאין בזה טעם. הרי בטלפון הישן שלי יש הכל – שיחות שמנסות למכור לי דברים, הודעות פרסומיות, הרבה יותר כפתורים, והפוזה המגניבה הזאת של לקפל אותו בסוף השיחה ולהכניס אותו לכיס – בלי צורך לשדרג את גודל הכיס הזה.
כשכולם התלהבו מהאפשרות לשדרג את כרטיס הטיסה שלהם למחלקת עסקים – כי כל דבר שמוסיפים לו את המילה "עסקים" כבר מקבל שדרוג – אני המשכתי לנסוע לנופש באילת (אם כי בצד המשופץ של המלון).
וכשכולם המשיכו להאמין שיש פתרונות אופנתיים ומהירים שבאמת ישפרו את החיים שלהם, אני המשכתי ללבוש ג'ינס וחולצות טריקו שחורות, ולהפסיק לדרוש כל הזמן שיחליפו את המאמן של הנבחרת הלאומית, או שיקדימו את הבחירות – שזה למעשה להקדים את התוצאות הידועות מראש של הבחירות.
בשני המקרים אנחנו רוצים להרגיש שעשינו את השינוי, שתרמנו את התרומה הזעומה הדרושה מאיתנו כדי שמשהו אדיר וחשוב ישתנה באופן מהותי וקיצוני. זה רק ללחוץ על כפתור בטלפון לפני שחוזרים להתעצבן ממנו, או רק להטיל פתק קטן לקלפי לפני שחוזרים להתלונן ולהתווכח – והנה הפכנו מיד לאנשים משוכללים יותר, מאושרים יותר, ומעודכנים יותר. עם האפליקציה הכי חדשנית והפוליטיקה הכי חדשה.
רק שזה כמובן לא קורה.
כי "הדבר הבא" בתחום האנושות, אחרי "להשתדרג" הוא כנראה "להתאכזב". לעמוד בתור בהשקה של הסמארטפון, ולהגיד שאין בגירסה החדשה שלו שום דבר חדשני. לעמוד בתור לקלפי ולהגיד שהפעם אני אעניש את התקווה הגדולה והמאכזבת של הבחירות הקודמות, ואבחר במפלגה עם הכי הרבה הבטחות חדשות. ואז להגיד שחייבים כבר לשנות את שיטת הממשל. או לפחות לשדרג אותה קצת.
כל אחד היה מאוד שמח לשדרג את החיים שלו, רק שזה נורא קשה לעשות את זה בעצמנו. וכשאנחנו סומכים על מישהו אחר שישדרג לנו את החיים, אנחנו בעצם מעניקים לו בהכנעה את ההיתר לשדרג אותם לחיים שיהיו יותר נוחים עבורו. אבל זה בסדר, אין לנו באמת מה להסתיר אז אנחנו יכולים לשתף את כל המידע האישי עם הגוגל והאפל בלב שקט, ואין לנו באמת יכולת להשפיע על מה שהפוליטיקאים יעשו אחרי הבחירות, אז אנחנו יכולים להצביע להם שוב במצפון שקט.
אבל כל זה באמת בכלל לא משנה, כי קראתי פרשנות שאומרת שממילא השדרוג החדש שלהם לא יעבוד – המכשיר שלי פשוט ישן מדי.
