יום חמישי, 12 במרץ 2015

יום הבוחל


השבוע, כשנסעתי עם הילדה לשחק קצת בגן השעשועים שבפארק הלאומי, ראינו שלט חוצות של הליכוד.
"את רואה?" אמרתי לה, "נכון כולם אומרים כל הזמן 'ביבי'? אז זה שם בתמונה - זה ביבי".
"לא", היא פסקה. "זה לא ביבי!"
האינסטינקט ההורי שלי גרם לי להגיד לה "כן ביבי", אבל אז שמעתי אותה מתעקשת "לא ביבי", והדיאלוג הזה – כן ביבי, לא ביבי – כבר נשמע לי יותר מדי מוכר ומאוס.
ברכב השתררה שתיקה. כל אחד התבצר בעמדתו, עד שכעבור רמזור וחצי עברנו ליד שלט חוצות עם תמונה של בוז'י.
"או!" היא אמרה. "זה - ביבי!"

אכן, לפעמים קשה – או אפילו בלתי אפשרי וחסר טעם – להתווכח עם ילדים. מצד שני, "דיונים" על פוליטיקה בפייסבוק הם לא הרבה יותר טובים מזה. ולרוב, גם לא יותר טובים מצעקות גסות בטיסה, במלון או ריבים על נדנדה בגן השעשועים הלאומי.

ובכל הוויכוחים האלה צופים בחיוך מלא נחת (ומבוסס על חוש הומור רע, אם לשפוט לפי סרטוני התעמולה), אותם פוליטיקאים שמתפרנסים נהדר מתחושת האנטי והפלגנות, ואפילו לא משלמים על הפרנסה הזאת מס.
אותם פוליטיקאים מכל הצדדים שמשסים אתכם זה בזה, ואז עושים על גבכם קומבינות מחוייכות ומשאירים אתכם עם השנאה היוקדת, ועם החיפוש התמידי באיזה גן שעשועים לפרוק אותה.
לא יאמן באיזו תמימות כל האנשים, שכבר אינם ילדים קטנים, נופלים פעם אחר פעם בפח הזה.

ובמקביל, כאילו באמת לא למדנו כלום, תוקף אותנו בצעקות מכל עבר הקמפיין הפרסומי לעידוד ההצבעה. כי זה הרי נורא חשוב, להצביע, או ליתר דיוק לבזבז מיליונים על קמפיין שאיכשהו אף-פעם לא מצליח לעשות את העבודה, ותמיד משאיר אותנו עם אחוזי הצבעה נמוכים ומאכזבים. אבל אם אנחנו לא מפיקים לקחים, ואם אנחנו מצביעים כמו עדרים שוטים, אז למה שהמדינה לא תתנהג בצורה אוטומטית וחסרת תוחלת?

כאילו לא למדנו כלום, כאילו אנחנו שבויים בקסם הזה, שלימד אותי מישהו באיזה סרטון משעשע, על חשבון כספי המסים שלי. הקסם של הבחירה:
בחרו מתוך הרשימה הבאה קבוצה אחת שלדעתם אחראית באופן מובהק לכל דבר רע במדינה. קבוצה שאתם ממש לא סובלים:

אשכנזים, מזרחיים, חרדים, חילוניים, שמאלנים, מתנחלים, ערבים.

בחרתם? יופי. אבל בקסם אמיתי, הבחירה של הקהל היא הרי רק אשליה. אין לה משמעות. כי הקסם האמיתי כאן הוא שהבקשה הזאת נשמעת הגיונית לגמרי. שאין לאף אחד בעיה לבחור בכלל בחירה מהסוג הזה.

אלפי סרטונים שמתעדים התנהגות בריונית ואלימה של ישראלים לא יהיו דוחים בעיני כמו תמונת סלפי משותפת ומחוייכת אחת של פוליטיקאים ממחנות שונים. פוליטיקאים שהם בדיוק אלה שמלמדים את כולנו שצריך לשנוא ולהתבהם על הצד השני כדי להרוויח את השוקולד של השררה, או כדי שיפתחו להם את דלת הלשכה המפוארת, או יפנו להם את מתקן השעשועים.
תסתכלו על הפוליטיקאים שלכם מתחבקים, מסתודדים, עושים סלפי זה עם זו, כורתים בריתות חשאיות, ואז מרצינים את המבט, ומפצירים בכם שזה רגע האמת, שהקול שלכם ישנה באופן קסום את המציאות כולה. מפצירים בכם לבחור בהם, אבל בעיקר לא לבחור בחבריהם. מלמדים אתכם שלהתנגד למשהו זה יותר חשוב מלתמוך.

אז שכל אחד שמזדעזע מהאלימות ברחובות, ובכבישים, ובטיסות עם השוקולדים, ובבתי המלון - שכל אחד כזה ישאל את עצמו עבור מי הוא הולך להצביע בבחירות, וכמו בכל קסם טוב, זה בכלל לא משנה מה תהיה התשובה שלו לשאלה הזאת. כל פתק במסגרת מערכת הבחירות הזאת, שהביאה לשפל דוחה את הפלגנות והשנאה וההתנשאות והשליליות, כל פתק כזה הוא בחירה בדרך הזאת בדיוק.

כל פתק כזה, לא משנה מה כתוב עליו, אומר בדיוק אותו הדבר: נכנעתם לקסם ההסתה שעשו על חשבון תמימותכם, לשנאה שהרעילו אתכם בה כלפי הצד השני, ולאחיזת העיניים הזאת שבסופה אתם תשבו כמו קהל שבוי במופע אימים שבו כל הקוסמות והמכשפים האלה מתחבקים ומודים לכם. ואז, מרוב עצבים, ומרוב שזה הדבר היחיד שלימדו את כולנו בכל דפי המסרים, כל מה שישאר לנו זה להתנהג בצורה בריונית ואלימה.

הקסם של הדמוקרטיה ושלטי החוצות, קהל נכבד, ילדים יקרים. הביב שהפך לבוז', ולהיפך, וחוזר חלילה.
גועל נפש.

4 תגובות :

motior אמר/ה...

מי שלא מצביע לא משפיע. אף אחד לא סופר את אלה שלא הצביעו ואומר שזאת מחאה.
בסוף כל הקולות מתחלקים ל-120 מנדטים ומכיוון שאצל החרדים והערבים אחוזי הצבעה גבוהים מי שלא מצביע כאילו נתן את קולו למפלגה חרדית או ערבית

זה מה שאתה רוצה?

רובי גורדון אמר/ה...

מה שאני רוצה זה שאנשים יתחילו לחשוב באופן עצמאי על הפוליטיקה הרדודה והמקולקלת, ויפסיקו לדקלם סיסמאות עבשות וילדותיות כמו "מי שמצביע משפיע" או "מי שלא מצביע (=לא נותן את קולו) נותן את קולו ל-".

motior אמר/ה...

הרבה אנשים קוראים לא להצביע או סתם לא מצביעים. מה זה משנה?
לעומת זאת, העובדה שמי שלא מצביע נותן קולו לחרדים היא מתמטית.
לדוגמא: אם נניח שיש בארץ 1200 בעלי זכות בחירה בלבד, כלומר כל מנדט = 10 קולות.
נניח לצורך הדוגמא ש-1000 מהם חילוניים ו-200 חרדים.
כל ה-200 החרדים הולכים להצביע, מהחילוניים הולכים רק 700 (70%)
כלומר, סה"כ הצביעו 900 אנשים, כל מנדט = 7.5 קולות
אבל לחרדים יהיו כעת 26 (בעצם כמעט 27) מנדטים לעומת 20 בלבד אם כל החילוניים היו מצביעים (ולא למפלגות חרדיות).

זאת לא סיסמא. זאת מציאות.

רובי גורדון אמר/ה...

זאת לא מציאות ולא מתמטיקה. יש כאן הנחה סמויה שמי שאינו מצביע כבר בחר עבור מי הוא אמור להצביע, ורק לא מטיל את הפתק. זה לא המצב.

פרסום תגובה