יום חמישי, 3 בספטמבר 2015

עוץ לי

להיות אבא לשתיים זה להיות כבר קצת פחות מלחיץ, אבל גם יותר מדאיג. או בקיצור – יותר מבלבל. אז הנה צרור עצות מבולבלות שהייתי רוצה לתת לכל אחת מהן, כדי להרגיע את עצמי.



אל תסמכי על אף אחד חוץ מעל עצמך: אנשים אוהבים להגיד לך מה נכון בשבילך, אבל הם כמעט תמיד מתכוונים שזה מה שנכון בשבילם. אני מכיר אותך מהיום שנולדת, ואמא שלך אפילו עוד לפני כן, ועדיין לפעמים אני צריך לזכור לסתום את הפה ולהקשיב לך, כדי ללמוד אותך טוב יותר. אתמול, למשל, בחרת חברה חדשה בגן. לא יודע למה דווקא היא. כנראה שגם לעולם לא אדע. לא בטוח אם גם את תדעי, אבל תסמכי על הבחירות שלך. אחרת הן יהפכו להתלבטות אינסופית.

את תתביישי לבקש עזרה: יש דברים שאנחנו לא מצליחים לעשות לבד. יש לי עדיין כאבי גב ממקרים שבהם לא הבנתי את זה והתעקשתי סתם כי לא נעים. אבל זאת בעיה אצלי – למרות שבגילך את לא יכולה להבין שלאבא יש מגבלות. האמת היא שאנשים אוהבים ושמחים לעזור. תשאלי כמה מכאבי הגב האחרים שלי.



אל תעלבי: כשילד אומר לך משהו לא יפה, יש שתי אפשרויות – או שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, או שהוא לא יודע איך צריך לדבר. ובגלל שהוא ילד, סביר ששני הדברים נכונים יחד. בכל מקרה, הבעיה היא אצלו. את צריכה פשוט לא להתעלם ולא להקשיב לו. בעצם כבר אמרתי לך את זה הרבה פעמים. את פשוט מתעלמת ולא מקשיבה לי.

אל תזניחי את מה שאת מרגישה: אנשים הם יצורים כאלה שצריכים שכל הזמן יסבירו להם מה קורה סביבם. אנשים לא יודעים לקרוא מחשבות – למזלנו, כי אנחנו לפעמים חושבים דברים שכדאי שלא ידעו – אבל אנשים גם בטוחים שהם תמיד צודקים, אז הם אפילו לא יודעים לעצור לרגע כדי להבין שאולי הם טועים. הבעיה גם מחמירה טיפה כשאת תינוקת ועדיין לא יודעת לדבר. מצד שני, גננות של פעוטון הן לפעמים טיפה יותר מוצלחות בלהבין למה את מתכוונת כשאת צורחת. וברוך השם, את יודעת לצרוח.



תתרחקי ממקומות שלא נעים לך בהם: לפעמים, הדרך הכי טובה לדאוג לעצמך היא לזכור שיש אפשרות אחרת. אם לא נוח בחצר, אפשר להיכנס ולצייר. אם לא נעים לשחק עם מישהי, אפשר לקום וללכת לחפש את החברה האחרת. המבוגרים קוראים לזה "אלטרנטיבה", אבל זה סתם כי הם לא מוצאים מילה חלופית.

תילחמי כדי לשנות תנאים לא נוחים: האנשים הכי גדולים ונחשבים בהיסטוריה הם אלה שלא רק הבינו – כמו כולם – שמשהו במציאות דפוק מיסודו, אלא גם ידעו מהו הדבר הדפוק הזה, ובעיקר מה צריך לשנות בו. אז נכון שאת עדיין תינוקת, ואין לך את הכלים להמציא המצאות גדולות, אבל אל תוותרי אם משהו מפריע לך. במילים אחרות – תצרחי.



תתרכזי במה שהיה טוב: אין רע בלי טוב. כלומר יש, אבל לא בגן שלך, אז אין סיבה שתחשבי על דברים כאלה כרגע. כשאני אומר לך לפני השינה להיזכר בדברים שהיו טובים לך במשך היום, זה לא רק כי אני עייף ורוצה שתירדמי מהר, זה בעיקר כדי שזה ישאר לך בראש גם בבוקר, כשתלכי שוב לגן. בינתיים בבוקר את שוכחת את זה ובוכה, אבל בסוף זה יסתדר, את תסתגלי, ויהיה לך טוב בגן החדש. ואז יהיה לי נחמד לחשוב שזה בגלל העצה הזאת שלי.

אל תתעלמי מהקשיים: אנחנו נוטים להתרגל באופן מהיר מדי ועצוב מדי למגבלות, ואז לחשוב שככה זה ואין מה לעשות. אומרים שאתגרים הם סוג של הזדמנות, אבל קודם כל צריך להבין שהם כאלה, ולא סתם דברים בלתי אפשריים. והיכולת להבדיל בין אתגרים לבין דברים בלתי אפשריים היא כשלעצמה אתגר לא קטן.



תשתדלי לצחוק: יש המון הוכחות שהצחוק ממש עוזר לגוף להיות בריא, אבל הצחוק וההומור הם תכונות שמעידות על חוכמה, וגם יכולות לחבר אליך חברים טובים – כאלה שבעצמם הם חכמים שמבינים את ההומור והחוכמה שמאחוריו. כלומר, זה נכון לגן ילדים. בפייסבוק, למשל, זה לא תמיד ככה.

מותר לפעמים לבכות: טוב, עכשיו זה נראה לך מובן מאליו, כי את לא יודעת לדבר. אבל אני יודע לדבר, ובגלל שאני לא בוכה לא תמיד מקשיבים לי. חוץ מזה, אומרים שלבכות זה משחרר ועוזר להתגבר. אז כשתלמדי לדבר תוכלי לספר לי את זה נכון.



תסתכלי קדימה: התחלנו ללמוד דמקה בשבוע שעבר. גם כי את רצית, וגם כי אני תמיד אוהב לראות איך קורה הפלא הזה של המוח – מסבירים את החוקים של מה מותר לעשות, ואחרי כמה משחקים, נוצרת פתאום גם היכולת לראות את מה שכדאי לעשות. לומדים לראות את הצעד קדימה. בלי זה אי אפשר לנצח. אז תסתכלי קדימה, ותראי שעכשיו קצת קשה בגן החדש, אבל עוד שבוע תסתגלי ותאהבי אותו. איך אני יודע? כי אני מסתכל אחורה ונזכר שככה בדיוק זה היה בשנה שעברה, בגן הקודם.

תתרכזי בהווה: אנשים לא מעריכים מספיק את ההווה. חלקם אפילו לא מבין שהוא משהו שקיים. יש אנשים שחיים בעבר, ויש כאלה שחושבים כל הזמן על העתיד. לשני הסוגים האלה קוראים "מבוגרים". תנצלי את זה שאת עדיין תינוקת. תהני מהצעצועים חסרי הפואנטה, מלפתוח לי את השרוכים בנעליים, מהישגים כמו לזחול, לעמוד, או לא לזכור מה הטריד אותך לפני רגע. ההווה שלך הוא גדול מאוד עכשיו. תהני ממנו לפני שהוא יצטמצם ויראה לך חסר משמעות.



תלמדי מאחותך: היא מגיעה לגן החדש בפעם הראשונה בחיים, ואין לה תבניות או השוואות בראש. היא לא יודעת למה לצפות, ובגלל זה היא יודעת להנות מכל דבר. ואם לא, היא תמיד יודעת לצרוח.

תלמדי מאחותך: היא כבר היתה בשלושה גנים, כולל הגן שאת הולכת אליו השנה בפעם הראשונה.  היא יודעת שבהתחלה קשה להתרגל להיות במקום חדש, אבל שזאת גם הזדמנות להכיר וללמוד דברים חדשים. נכון, לא כמו הדברים שאבא יודע ללמד, אבל בחיים יש גם פשרות.

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה