תיאוריית השקר

כשהייתי ילד, היה לי חבר שקרן. רק פעם אחת הייתי אצלו בבית – כי מסיבות ברורות הוא יותר אהב לשחק בחוץ, בין השרידים של המצודה הבריטית, החורשה שנטעו היצורים ממאדים, והצריף הנטוש בחצר בית-הספר, שבו גרה בלילה רוחו של איש הלגו הענק שמשחק בנו להנאתו.

היה לי ברור שהוא שקרן. הרי ידוע שאנשי לגו לא מתים אף פעם. אבל בלי להרגיש תמיד קינאתי בו. הכי רחוק שאני הגעתי בדמיון היה רומן אסור עם המורה לטבע מכיתה ח'. כל עולם החייזרים והמחתרות הסודיות של המרגלים היה רחוק ממני כמו מאדים ורוסיה. אבל אז קיבלתי את הקלטת ששינתה את החיים שלי.

הקלטת סיפרה לי בצורה מאוד מסודרת ומשכנעת שפול מקרטני מהביטלס בעצם מת כבר ב-1966. כולם מכירים את הסיפור, כולל כל ההוכחות שכמו תמיד בסיפורים כאלה, דווקא מרוב הנסיון להסתיר, איכשהו דלפו בזו אחר זו – וחלקן נוצרו אפילו עוד לפני שתאונת הדרכים של מקרטני התרחשה בכלל. אבל בחושך לפני השינה זה נשמע לי מאוד נכון. רק שלא יכולתי לספר על זה לאף אחד, כי היה לי ברור שאם אחשוף את הקלטת הסודית הזאת כולם יצחקו עלי. אפילו החבר השקרן.

משם ההתדרדרות היתה מהירה. למדתי מספרים ועיתונים ששום דבר הוא לא כמו שהוא נראה, ושיש תמיד הסבר אמיתי שאסור לדבר עליו. חוץ מבספרים והעיתונים ההם, שמישהו משום-מה נתן להם רשות לכתוב על הכל, כנראה כי זה חלק מתוחכם מהקנוניה. אבל עכשיו כשהתבגרתי הפכתי להרבה יותר מציאותי, ואני מוצא הסברים הרבה יותר הגיוניים לדברים. אני בטוח למשל שהנחיתה של הג'יפ הזה על המאדים בקיץ האחרון צולמה בדיוק באותו אולפן הוליוודי של הנחיתה על הירח.

ההסברים הפשוטים הם תמיד הנכונים יותר, יגידו לכם אלה שתומכים בעיקרון "תער אוקאם". אבל אל תאמינו להם. בריאת העולם בשישה ימים, למשל, היא תיאוריה הרבה יותר פשוטה מכל הפיזיקה הקוסמית של המפץ הגדול והנוסחאות המסובכות של הגנטיקה, ולהסביר את רצח קנדי כשיש לנו רק את לי אוסוולד בקומה השישית, זה הרבה יותר מסובך אפילו מלצפות בשלוש שעות של סרט שבו קווין קוסטנר מדבר במבטא דרומי. ואם אלה פני הדברים, אז תער אוקאם הזה הוא לא יותר מעוד דרך של שליטי הכוח המסתוריים לדכא את החשיבה שלנו – כי הרי זה מה שהם רוצים, שנחשוב שהכל תמיד הגיוני. אבל האמת, כמובן, הרבה יותר פשוטה. כל סיפורי הקונספירציה הטיפשיים האלה מגיעים רק ממקור אחד: ועדה סודית של שלושה אנשים עשירים מאוד, ששולטים במדיה ובמוחות שלנו בלי שנדע, דרך מנהיגי קש.

אף אחד לא רוצה להישמע כמו מטורף פרנואיד, אבל לכולנו הרבה יותר מעניין להמציא סיפורים מורכבים ודמיוניים. אנחנו עושים את זה כל הזמן, עוד מימי הציורים על המערות והצ'יזבטים של הפלמ"ח, ומפיקים (יהודים כמובן) מרוויחים מזה המון כסף בהוליווד. מסתבר שאנשים הם יצורים כל-כך מפותחים, שהם לא מתנהגים יפה גם כשמסבירים להם הכל בפשטות ונותנים להם את כל המידע. דווקא בעידן הנוכחי, כשכבר לא צריך להסתפק בכמה ספרים ועיתונים כמו פעם, מתגלה שיותר אנשים מאמינים שוויקיפדיה וגוגל הם רק עוד דרכים להסתיר את המידע החשוב והעסיסי באמת.

כשאני חושב על זה, תיאוריות קשר הן הדרך הכי טובה לכוון את המחשבות שלנו באופן שנוח למי שתבחרו שנוח לו עם זה. קונספירציות, באופן אירוני, דווקא מונעות מאיתנו לדעת מהי המציאות, במקרים שהיא באמת קונספירטיבית ומורכבת. חייזרים למשל, תמיד נראים אותו הדבר - דומים לבני-אדם, רק ירוקים וקצת יותר נמוכים ומגעילים - כי מישהו רוצה שלא נחשוב על האמת, והיא שבני-אדם שנראים רגילים לגמרי הם אלה שמגעילים.

אני מוצא בגוגל ובפייסבוק פרטים על החבר ההוא שלי, ומבין שהדרך שלו היתה הדרך הנכונה. הוא היום עשיר ומצליח כמו שיכול להיות רק מי שלא מכיר במציאות, ותמיד רואה את מה שאחרים לא מצליחים לראות בה. זאת תכונה נפלאה, יגיד ויצעק עליכם כל מאמן-אישי. אבל מצד שני, החבר ההוא שקרן פתולוגי, אז כנראה גם כל ההצלחות והעושר שלו מומצאים.