השבועיים האחרונים היו סוערים. זה התחיל עם הסופה הבאמת קטלנית "סנדי" בארה"ב, המשיך בסערות שהתחוללו באינטרנט בעקבות חשיפה של זיופי תמונות שכאילו צולמו באותה סופה, ולקינוח הופתענו כרגיל גם בישראל מזה שיורד קצת גשם בחודש נובמבר.
מזג-האוויר בעולם, כך מספרים, הולך ומשתגע. מצד אחד יותר סופות וקור קיצוני, ומצד שני התחממות גלובלית שמאיימת להמיס את הקרחונים. כלומר, באופן ודאי העולם בדרך לעוד עידן קרח. או בדרך להפוך למדבר שומם. או בדרך למלחמה עולמית שתכריע את הויכוח המר הזה בין המדענים.
בישראל, בכל מקרה, לא מחכים שהעולם יחליט. בחודש שעבר היה כאן תרגיל של פיקוד העורף, שבין היתר בדק תרחישים של סופה קשה עם גלי צונאמי. כמו שאמר פעם מאיר אריאל - היה באמת תרגיל מוצלח. בעיקר היו מרוצים כאן מהמסקנה שטוב שאנחנו לא חיים לחוף האוקיאנוס השקט, כי אין לנו מושג איך היינו מתמודדים עם דברים מהסוג שיש שם.
בחו"ל באמת קר יותר. לפני כמה שנים הביא אותי שילוב של אילוצי עבודה, תמימות וחוסר ידע לעיר הרוחות שיקגו, בחודש דצמבר. בשלב מסויים חשבתי שיהיה נחמד לצאת להפסקת סיגריה. זה באמת היה רומנטי ויפה עם השלג מסביב, עד שגיליתי פתאום שהסיגריה נפלה כי קפאו לי האצבעות.
מאז אותו יום כבר לא קר לי. המוח הנחיל לכל הגוף שלי את ההבנה שבישראל אף פעם לא קר באמת. כלומר, עד שיש לך ילדים, ואתה מוצא את עצמך מלביש אותם בשיטת הבצל – עשרות שכבות תוך התעלמות מהבכי. לא תמיד התוצאה מחמיאה מבחינה ויזואלית, אבל בימים כאלה לא אכפת לי שהתינוקת שלי מגיעה לגן כשהיא נראית כמו כדור צבעוני מדי. אף אחד במילא לא יצחק עליה שם, כי אף אחד לא יכול לצחוק כשהוא רועד מקור. חוץ מזה, זה גם חינוך טוב למנהגי לבוש צנועים.
למרות הכל ולמרות הקור, את ירח הדבש שלנו בחרנו לבלות גם בחורף וגם בחו"ל. נסענו לטוסקנה, ושכרנו רכב עם גג נפתח. הבחור בחברת ההשכרה חייך אל שמי הגשם, ואמר שלא נראה לו שבאמת נשתמש בזה. אבל הוא כנראה לא פגש ישראלים שמשלמים על משהו מראש. אמרתי לאשתי ללבוש משהו חם וצנוע יותר, הפעלתי את החימום במושבים של המכונית, ולחצתי על כפתור הפלא. היא הסתכלה עלי לרגע באותו מבט של הבחור ההוא מההשכרה, אבל אחרי רגע הסכימה, כי היא רק מכונית, ומכוניות עושות מה שאומרים להן.
אני מזכיר את זה לא כחוויה מתקנת לאפקט הרוח של שיקגו, אלא כי בדיעבד הסתבר לי שזאת השיטה הכי טובה לאהוב את החורף. בני-אדם הם יצורים שנכנעים בקלות להתניות, ועכשיו בכל פעם שיש כאן גשם, אני מריח שוב את הכרמים הרטובים של טוסקנה, וכל רחוב בגבעתיים נראה לי פתאום כמו סימטה בסאן-ג'ימניאנו.
כן, אני יותר סובל בקיץ ויותר מעדיף את החורף. למרות שהנטיה לבחור אם אתה אוהב קיץ או אוהב חורף היא טיפשית: כל אדם שפוי צריך לבחור דווקא בסתיו או באביב כעונה מועדפת. אבל יש משהו אפילו יותר טיפשי כאן. תשאלו מישהו למה הוא אוהב יותר את החורף, והוא יגיד לכם שזה בגלל שכיף להתכרבל מתחת לפוך ולשתות שוקו חם מול התנור. תשאלו מישהו למה הוא אוהב יותר את הקיץ והוא יגיד שזה כי כיף להשתכשך בים ולשתות שוקו קר מול הבריזה. כך שבכל מקרה אנשים בעצם רוצים להתכרבל בחורף או להתערטל בקיץ – כלומר מעדיפים שפשוט יהיה להם נעים, כמו בסתיו ובאביב.
אבל אם הבחירה היא בכל זאת רק בין חורף לקיץ, אני חושב שאפילו אנשים מוזרים שאוהבים לשבת בחדר סאונה דווקא ביולי-אוגוסט יודו שהחורף יותר רומנטי, עם שמיכת הפוך והשוקו וסגנון הלבוש הצנוע. מחקרים גם הוכיחו שבחורף גובר היצר המיני. החסרון היחיד הוא שבאותה מידה החורף גם מגביר את הקושי הפיזי לממש את אותו יצר מיני. וזאת כנראה הסיבה היחידה לכך שיש עדיין אנשים שמעדיפים את הקיץ, או לכל הפחות מחפשים ריגושים אחרים בחורף – כמו לצלם מקרוב סופות טורנדו, או לסדר שוב ושוב את הבגדים בארון.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה