כשהכרתי את אשתי, גיליתי שהיא אוהבת לאסוף כל מיני מיניאטורות, בובות קטנטנות, וחפצים זעירים. מישהי שאוהבת אותי ובאותו זמן אוהבת דברים קטנים זה משהו שהיה יכול לפגוע אנושות בתחושת הגבריות שלי, אבל לא היה לי כסף להעלב ולקנות רכב גדול ומרשים, אז קיבלתי את המציאות כמו גבר אמיתי, וקניתי איזה דגם מוקטן של יגואר.
אחרי הכל, אני עצמי נולדתי במזל סרטן – או בשמו היותר מוכר: מזל אספן.
כשהייתי ילד אספתי בולים שהיום אי-אפשר לשלוח איתם דוא"ל, מטבעות שהיום אי-אפשר לקנות איתם כלום, ובזמן שכולם אספו כרטיסי אוטובוס, אני החלטתי שאני אוסף את המדבקות האלו שהאוטובוס מעוטר בהן - "שים לב לחפץ עזוב או חשוד" ו-"היציאה מהדלת האחורית בלבד". וזה היה אוסף ממש מיוחד, וגם חסכוני, כי אספתי אותו רק בזכרון.
כל הדברים הקטנים שאשתי אספה עם השנים, יושבים עכשיו על מדף וורוד בחדר של הילדה, ויש לזה גם פן חינוכי: שתלמד כמה היא גדולה בעצם, כי תמיד יש דברים יותר קטנים ממנה, וגם שתלמד להיזהר חלילה לא לבלוע אחד מהם ולהיחנק, כי זה מאוד מסוכן לאבד משהו יקר ערך כל-כך – כמו דגם מוקטן ומושלם של גיטרת פנדר.
יותר סביר שאדם מקבל משהו – או חמור מזה, קונה אותו – ואז עוד אחד דומה, וככה בלי להרגיש הבית שלו הופך להיות מקדש שקירותיו עמוסים בדברים כמו חרבות עתיקות וסכיני קומנדו, שעד היום קצת מפחידים אותי כשאני נזכר איך עמדתי שם עם הפיצה שהוא הזמין וביקשתי לאסוף את הטיפ המיוחל.
יותר סביר שהאוסף בוחר בנו, ולא אנחנו בו. בסופו של דבר אנחנו לא יודעים מה תהיה הנוסטלגיה בעתיד, אז אנחנו אוספים את מה שמשלים אותנו ואת מה שיכול להגדיר אותנו טוב יותר מ-"המוזר הזה שאוסף מדבקות בזכרון". ואנחנו ממשיכים, כי אף-פעם אין תשובה טובה לשאלה "מה מגדיר אותנו". כי הנסיון למצוא את ההגדרה הנכונה לאוסף שלנו, הוא נסיון למצוא איזה מכנה משותף מלאכותי למשהו שקרה לנו כמעט במקרה, וזה הרי ממש דגם מיניאטורי של כל הדבר החמקמק הזה שנקרא "להיות", וזה גם תהליך אינסופי כמו האספנות עצמה, שיכול להסתיים – וגם זה לא בטוח – רק כשנאלץ לנסח את מודעה באינטרנט שתמכור את האוסף הזה במיליונים לאיזה אספן אחר.
ואני, עם כל סיפורי הילדות שאני צובר, וכל הספרים שאני אוסף על המדף שליד המיטה, שמח שבסופו של דבר בחרתי את הבחירה הנכונה. כי בסוף היום, כשאני מנקה את האבק מכל המיניאטורות שמוצגות לראווה בחדר של הילדה, אני מבין שאוסף זה משהו שמתפתח ומתנפח כמו מחלות ואובססיות אחרות שמצטברות עם הגיל, ועלול בסוף, אם לא נזהרים, להשתלט על החיים שלך.
אז אם אי-אפשר לבחור את המזל שבו אתה נולד, כנראה שהחוכמה היא לבחור לעצמך את האוסף הנכון, או לפחות לבחור אותו דרך זה שבוחרים את בת-הזוג הנכונה.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה