יום חמישי, 2 ביולי 2015

אבא חופש

אז הקיץ הגיע גם אלי, ואיתו רוחות של תחושת סוף.
לא יאמן איך דברים משתנים לחלוטין עם הזמן. כשהייתי ילד, אני זוכר איך הייתי שמח שהגיעה החופשה הגדולה – בתקופה שעדיין היה מותר לקרוא לה "החופש הגדול". הייתי מבלה, מכין חוברות עבודה, מתמכר שוב ל"איים אבודים" ו"מנהרת הזמן", ואז שואל כמו כולם "אוקיי, מה עושים בחודש וחצי שנשארו?"
עכשיו לעומת זאת, כשאני אבא, אני עומד בפתחה של החופשה הגדולה, ובראשי עולה בדיוק אותה שאלה, "אוקיי, מה עושים עכשיו?"
כמו שהורים רבים שואלים, אבל באופן שונה לגמרי.

כי זה לא בגלל שמדובר בחודשיים רצופים.
ממילא יש קיטנה בגן, וממילא התינוקת עדיין בבית, וממילא גם אחרי 12 שנות לימוד ותואר אקדמי לעולם לא תבין מדוע החופשות לא מפוזרות על פני כל השנה, או מדוע אין תיאום בין חופשות ההורים לחופשות הילדים, או מה זה איסרו-חג ומדוע תלמידים בגנים ובבתי-הספר הם היחידים בעולם שמציינים אותו באדיקות.

וזה לא בגלל החום.
למרות שבאמת חם. כל כך חם שאתה נמס עוד לפני הארטיק. אפילו שאומרים שכזה חודש יוני קר לא היה אף פעם. ואפילו שלילדים לא חם, כי לילדים אף פעם לא חם ולא קר. בזמן שאתה נמס או רועד מקור הם קופצים לבריכה ואוכלים ארטיקים. ואז שואלים "מה עכשיו?"

אני מנסה להיזכר אם גם כילד היה לי חם כל כך, ומבין שלא. למבוגרים יש דרכים מתוחכמות ומדעיות להסביר תופעות מהסוג הזה, כמו אפקט חממה או התחממות גלובלית או זה שהתרגלנו לחטוף שפעת בקיץ כי קשה לנו בלי המזגן, אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה: ילדים מתרכזים בזכרונות של איזה כיף היה בים, ולא באיזה חום היה בפורד אסקורט הישנה של אבא לפני שנכנסנו אליה לנסוע הביתה.

וזהו. זה פשוט כיף.
ואתה לא מבין כמה זה כיף, וגם כמה חשוב, להיות עם הילדים שעות רבות ביממה. כלומר, אתה מבין את זה, אבל מבין רק כשזה לא קורה. כמו כל דבר בחיים. רק שאז לא יעזור לך שום מזגן ושום ארטיק כדי לייצר לעצמך נחמה, או אפילו זכרון של נחמה.

ולכן כשמזדמנת לך, במקרה, במזל, בלי להרגיש או לתכנן, תקופה כזאת שבה אתה פתאום לא במשרה מלאה, אלא יכול באמת להיות עם הילדים, כמעט בלי למהר לשום מקום, ופשוט לעזוב הכל ולקבל את המתנה הזאת – אותם (או במקרה שלי, אותן) – אתה באמת לא רוצה שתסתיים החופשה.
כי אתה כבר מבוגר אחראי ודואג, ואתה כבר יודע את התשובה העצובה לשאלה הזאת - "מה עכשיו".

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה